חוות דעת רפואית לעריכת ייפוי כוח מתמשך
מה זה ולמה צריך?

כשעורכים ייפוי כוח מתמשך, החוק דורש שהממנה (האדם שנותן את ייפוי הכוח) יבין היטב את המשמעות של המסמך ואת ההשלכות שלו.

במקרים שבהם יש ספק לגבי הכשירות – למשל, בגלל מצב רפואי, ירידה קוגניטיבית או מחלה – חייבת להיות חוות דעת מומחה שתאשר שהאדם כשיר לחתום.
 

מי יכול לתת חוות דעת?

על פי תקנות חוות דעת מומחים (2024), חוות הדעת יכולה להינתן רק על ידי מומחה מוסמך כמפורט בתקנות, בין היתר המומחה יכול להיות:

• רופא המשפחה, רופא פנימאי, נוירולוג, גריאטר, רופא פליאטיבי או פסיכיאטר.

• פסיכולוג קליני או שיקומי.

• במקרים מסוימים – גם עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק עם הכשרה מתאימה (בעיקר כשמדובר באזרחים ותיקים או אנשים עם מוגבלות).

 

איך מתבצעת הבדיקה?

הפגישה חייבת להיות פנים אל פנים, בשפה פשוטה שהממנה מבין.

מיופי הכוח לא יהיו נוכחים במפגש, כדי לשמור על עצמאות דעתו של הממנה.

​

מה חייב להיות כתוב בחוות הדעת?

חוות הדעת לא צריכה להיות ארוכה או מסובכת – אבל חייבת לכלול:

• פרטים מלאים של האדם שנבדק.

• מי נכח בפגישה (האם היה מלווה, מתורגמן, או נדרשו התאמות כלשהן לקיום הבדיקה).

• פרטי המומחה שערך את הבדיקה.

• מועד ומקום הבדיקה, ובאיזו שפה נערכה.

• רקע רפואי רלוונטי של הנבדק, עם אסמכתאות במידת האפשר.

 

התרשמות המומחה:

• עד כמה הצליח ליצור קשר אמיתי עם האדם, קשר שאיפשר הערכה של מצב שכלי (מידת התקשורת).

• פירוט על קשיים קוגניטיביים אם קיימים – מה חומרתם, איך אובחנו, והאם יש צפי לשינוי.

• פירוט מסוגלות הנבדק ביחס למטרת הבדיקה: האם מסוגל (חלקי או מלא) להבין את משמעות, מטרות ותוצאות ייפוי כוח מתמשך.

• האם מצבו קבוע או עשוי להשתנות בעתיד.

 

סיכום ומסקנה ברורה:

• קביעה ברורה ביחס למטרת הבדיקה: האם האדם מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של ייפוי הכוח המתמשך, ואת זהות מיופה הכוח שיקבל עבורו החלטות.

• חתימה, חותמת ותאריך.

​

​למה זה חשוב?

בלי חוות דעת מתאימה, לא ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך במקרים של ספק לכשירות. חוות הדעת שומרת על הממנה ועל מיופי הכוח – ומבטיחה שההליך כולו עומד בדרישות החוק.

​

מובהר כי ההסבר המובא כאן הוא תמציתי ולא כולל את כל ההוראות הקבועות בתקנות. לעריכת חוות הדעת אנא קיראו את התקנות המצורפות במלואן, וודאו שחוות הדעת שקיבלתם עונה על הדרישות.